א. הצעה לסמינריון v הצגת הנושא שנבחר לסמינריון + שאלת המחקר הכללית. v ביבליוגרפיה ראשונית בנושא. v תכנית עבודה ולוח זמנים משוער. v ההצעה לא תעלה על שלושה עמודים מודפסים ברווח כפול. ב. ראשי פרקים וביבליוגרפיה v קביעת ראשי הפרקים כך שיראה שגיבשתם את שאלת המחקר ותכנית המחקר ויש לכם הכרה מעמיקה עם הנושא, המקורות הראשוניים והמשניים והביבליוגרפיה הרלוונטית למחקר. v מציאת מאמר עוגן תיאורטי אחד לפחות (רצוי באנגלית) תירגומו וסיכומו. ג. תמצית הסמינריון- Abstract v התמצית תסקור באופן כללי את התנועה, את התיזה, שיטת המחקר והמקורות העיקריים. v אורכה לא יעלה על עמוד מודפס ברווח כפול. ד. העבודה הסמינריונית
הנחיות לכתיבת עבודת הסמינריון
1. המראה החיצוני של הצעת הסמינריון
יש להדפיס את הצעת הסמינריון ברווח כפול (לא כמו פסקה זו, שנכתבת ברווח של 1.5), בפונט - DAVID – בעברית (כמו שורות אלה) ובפונט TIME NEW ROMAN - באנגלית. גודל האותיות יהיה 12 CPI (כמו הכתב כאן) וגודל הנייר יהיה A4 . יש להשאיר שוליים של 2 ס"מ לפחות מכל צד (אך בצד של הכריכה יש להשאיר מספיק מקום על מנת לאפשר קריאה נוחה גם
את הסמינריון הסופי יש למסור בכריכה רכה (ולא בכריכה ספירלית).
צבע השער לעבודות שימסרו במהלך השנה יהיה אחיד לכולם והוא יהיה אפור.
2. מראה עמוד השער של הסמינריון בהצעת הסמינריון יובא עמוד שער בעברית. להלן הצורה הנדרשת בעמוד השער: ____________________________________________________________________________________________________ עמוד השער הקדמי של הצעת הסמינריון
המכללה האקדמית / הפתוחה / אוניברסיטת המחלקה ל(בשליש העליון של העמוד)
רישום שם העבודה בעבריתכותרת מישנה(באמצע העמוד)
רישום שם המגיש/ה(שם פרטי ולאחריו שם משפחה) מספר תעודת זהות שם הקורס ומספרו
תאריך ההגשה ______________________________________________________________________________ העמוד הראשון הקדמי של הסמינריון, אחרי עמוד השער
עבודה זו נכתבה בהנחיית _______ (שם המנחה). יש לברר עם המנחה כיצד הוא/היא רושם/ת את שמו/ה בעברית ובאנגלית. אין לסמוך על ניחושכם בלבד. סמינריון בכלכלה
העמוד השני של הסמינריוןעמוד זה הוא רשות, והוא מאפשר לכותב להודות לכל מי שהוא רוצה להודות לו (בן-זוג, בת-זוג, הורים, ילדים הכלב והחתול וכו'), אם בכלל. כן יכול עמוד זה לכלול הבעת תודה מיוחדת למנחה.
3. תוכן העניינים תוכן העניינים יבוא בעמוד נפרד לאחר השער. הוא יכלול את כותרות הפרקים ופרקי המשנה בסדר שבו הם מופיעים בעבודה עם ציון מספרי העמודים בעבודה. על שמות הפרקים ופרקי המשנה לבטא יפה את תוכנם. יש להגדיר את התוכן של הנספחים בתוכן העניינים ולא להסתפק ברישום "נספח ו", לדוגמה.
4. תקציריםיש לצרף לסמינריון תקציר בעברית שיבוא אחרי עמוד תוכן העניינים. התקציר יציג באופן תמציתי את נושא המחקר, מערך המחקר, ממצאיו ומסקנותיו.
 5. פרקי העבודה 5.1 הקדמה (אינה הכרחית) ההקדמה תציג הסבר לנסיבות האישיות שהציתו את סקרנות החוקר לעסוק בנושא. 5.2 מבוא המבוא יכלול שני מרכיבים עיקריים:
התרומה הצפויה של הסמינריון נובעת משיקולים עיוניים ו/או מעשיים. לפעמים ניתן לזהות היבט, השלכה, או יישום אפשרי שהתיאוריות המאירות את הנושא לא החשיבו אותם כלל, או לא עשו זאת במידה מספקת. מכאן הצורך לגעת בהם. לפעמים, התרומה המשוערת היא בבדיקת תיאוריה או תיאוריות קיימות, על ידי חומר אמפירי חדש. לפעמים התרומה היא בתרגום מסקנות תיאורטיות או אמפיריות להצעות למדיניות חברתית. זוהי התועלת המעשית העשויה לצמוח מהעבודה.
לסיכום, המבוא יציג את הבעיה המרכזית או התזה המרכזית של הסמינריון בצורה ממוקדת, כולל ציון מטרותיה, ודברי הסבר על השיקולים (תרומה צפויה) שהביאו אותך לבחור בנושא. בד"כ, שניים או שלושה עמודים מספיקים למלאכה זו. בנוסף, במבוא תוצג תכנית העבודה והמחקר, ההגיון לפיו תוצג העבודה בהמשך וכיצד יבוא הגיון זה לידי ביטוי.
5.3 מסגרת תיאורטית וסקירת הספרות זהו מרכיב חשוב ביותר של כל הסמינריון. המסגרת התיאורטית וסקירת הספרות המחקרית מספקת ארבעה דברים משמעותיים:
היכרות עם התיאורטיקנים והחוקרים הבולטים של נושא מסויים תסייע לכם לאתר הוגים וחוקרים נוספים שעסקו בהיבט אחר של תחום זה. איתור משלים זה נעשה בספרייה, בעיון בספרים/ מאמרים משלימים ויוצר "כדור שלג" שמעשיר את ידיעת הנושא. כל הדברים האלה יובילו אתכם לניסוח הבעיה המרכזית של העבודה כבעיה מחקרית:
הבעיה המחקרית תובא בצורה של השערה , הכוללת קשר צפוי בין שני משתנים, או בצורה של שאלה ממוקדת היטב, או בצורת התזה המרכזית של העבודה. סקירת הספרות חייבת , אפוא, להסתיים בהצגה פורמלית של השאלה או התזה המרכזית של העבודה.
ייתכן , שבמקום בעיה מרכזית אחת או תזה מרכזית אחת, תהיינה מספר בעיות או תזות מרכזיות במקרה זה יש לחלק את הסקירה התיאורטית ואת סקירת הספרות למספר תת- פרקים ויש לסיים כל תת- פרק של הסקירה התיאורטית בהצגה של תזה, או בעיה מחקרית, כפי שהיא נובעת מהספרות הנסקרת.
מערך המחקר הסמינריון
בפרק זה יש להסביר את שיטת המחקר שהחלטת לנקוט בה: כמותית, איכותנית (או משולבת), אתנוגרפית, היסטורית וכיו"ב. כן תדונו בשיטת איסוף הנתונים (למשל: תצפית משתתפת, ניתוח תוכן של דברים שנכתבו או נאמרו, ניתוח חומר ארכיוני, ראיונות, שאלונים וכיו"ב) ותסבירו מדוע בחרתם בשיטה זו. חייבת להיות התאמה בין שיטת המחקר לבין הבעיה שבחרת לחקור. רמתה של העבודה תלויה במידה ניכרת בהתאמה זו. בפרק זה תסבירו במידת הצורך גם מהי אוכלוסיית המחקר שבחרתם לחקור, מהן תכונותיה (גיל, מין, עדה, וכיו"ב), מהן שיטות הדגימה, דרך הכנת כלי המחקר, ההליך של המחקר וכו'. כתיבת סמינריון בתשלום
פרק זה גם יכלול את רשימת המשתנים של עבודתכם (הנובעים מבעיית המחקר, התזה, ההשערה או ההשערות שהצגתם בפרקים הקודמים). לגבי כל משתנה תסבירו כיצד החלטתם לבדוק אותו. אם העבודה היא כמותית, תציגו לגבי כל משתנה את המדד האמפירי, שבאמצעותו החלטתם למדוד את המשתנה.
בתזה עצמה יופיעו הפרקים הבאים בנוסף: ממצאי הסמינריון בפרק זה תנתחו את תוצאות המחקר שערכתם בסמינריון בהקשר ישיר לבעיה המחקרית או לתזה שהצגתם קודם לכן. אם הצגתם מספר שאלות או תזות יהיה פרק הממצאים מחולק לתת פרקים בהתאם. בראש כל תת-פרק תבוא כותרת. על המבנה הפנימי של כל פרק להיות אחיד ולאפשר מעבר מסיומו של הפרק האחד אל פתיחתו של הפרק הבא.
פרק הממצאים בסמינריון יתמקד לא רק בסקירה, אלא גם בניתוח הממצאים, בו יובאו טיעונים ונימוקים שבכוחם להאיר את הבעיה המחקרית, ולהביא לאישוש או להפרכת ההשערה או התזה שהצגתם, בסופו (או בסוף כל תת-פרק) תסבירו אם התזה או ההשערה שלכם מצאה אישוש או הופרכה.
יש לציין שגם הפרכה של השערה או של התזה היא ממצא מעניין כשלעצמו. במקרה זה כדאי להסביר מדוע לדעתכם הופרכה ההשערה או התזה.
דיון פרק זה המשלב בין הממצאים שהעלתם לבין המסגרת התיאורטית והספרות המחקרית שסקרתם.
מטרתו היא להבהיר באיזה מידה ומאיזו זווית הממצאים שלכם מעשירים את המסורת התיאורטית והמחקרית שהתגבשה סביב הנושא של העבודה או סוטים ממנה, אחרי שילוב זה אפשר לציין: · השלכות אפשריות של העבודה לגבי מדיניות חברתית, או האם התרומה הצפויה של התזה אכן התממשה. · היבטים או שאלות, שבדיעבד הסתבר לכם שהייתם צריכים להחשיב או לשקול. · בעיות חדשות שהממצאים שלכם מעלים ושראויות לליבון בעתיד.
דיונים אלה יבהירו את משקל הממצאים, מידת שיבוצם במסגרת התיאורטית המקובלת, והיקף השאלות שטרם נתבארו.
מסקנות הסמינריוןפרק זה בא להציג מה יש ללמוד מעבודתכם, לאור הממצאים והספרות התיאורטית כתיבת סמינריון בתשלום והמחקרית. רצוי שהמסקנות ייכתבו בקיצור, מבלי לחשוש מחזרה מסוימת על רעיונות שהועלו בפרק הקודם.
הערות שוליים יש לנסות ולהימנע מלרשום הערות שוליים. אם בכל זאת מצאתם לנכון לרשום הערות, מקומן בתחתית העמוד, ברווח של שורה אחת, כאשר קו מפריד בין הטקסט וההערות, או בסוף העבודה לאחר הפרק האחרון. יש למספר את ההערות במספר רץ מתחילת העבודה ועד סופה.
ביבליוגרפיה ביבליוגרפיה מופיעה בהצעת העבודה וגם בסמינריון עצמו. בביבליוגרפיה יש לכלול את כל הפרטים שנכללו בגוף הטקסט ואין לכלול בה פריטים נוספים. כולנו קוראים גם דברים נוספים המעשירים את מחשבותינו, אבל יש לכלול אותם בביבליוגרפיה רק אם הוזכרו בטקסט. על פרטי הרישום הביבליוגרפי ראה חלק שלישי.
נספחים ברב המקרים כדאי ומומלץ להוסיף לעבודה מסמך, שאלון המחקר, צילום, מפה, רשימת מרואיינים וכו', לשם הבהרת נושא העבודה. כדי לא להכביד על הקריאה, חומר זה יופיע בסוף החיבור כנספח. הפניה או הפניות לנספחים יובאו בגוף הטקסט. יש לכלול את שמות הנספחים ברשימת התוכן בתחילת העבודה.
5.11 לוחות לוחות יובאו בגוף העבודה או כנספח. כדי ללמוד כיצד להציג לוחות בצורה הנכונה אנחנו ממליצים לעיין בכתב העת "מגמות" או בכל כתב עת אחר בתחום העבודה שלך. יש למספר כל לוח ולתת לו כותרת המבהירה את תוכנו. יש לכלול מקראה ללוח אם זה רלוונטי להבהרת משמעות המשתנים. (נא לראות "הערות על לוחות ורישומים סטטיסטיים" בנספח ג').
רישום מקורות
א. להגיד דברים בשם אומרם
"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (פרקי אבות ו' ו'). העיקרון החשוב ביותר של כתיבה אקדמאית הוא להגיד דברים בשם אומרו. על הכותבים להימנע מלייחס לעצמם רעיונות או מידע שסופקו ע"י מישהו אחר ולייחסם למקורם האמיתי. אין כל פגם בכך שרוב הרעיונות והמידע המובאים בעבודה מקורם בהוגים ובחוקרים קודמים. נהפוך הוא, מעצם טבעה עבודה אקדמית מתבססת על עבודות ומחקרים קודמים בנושא, אולם המקורות צריכים להיות מובאים במפורש ובצורה ברורה.
להלן מספר כללים החלים על אמירת דבר בשם אומרו:
1. בכל מקרה בו מזכירים רעיון שלא הכותב/ת הגה/תה אותו אלא הוא לקוח ממקור אחר, יש לאזכר את המקור בגוף הטקסט. אם המקור לרעיון או לחומר הוא ספר, יש לאזכר בגוף הטקסט את שם המחבר/ת, את שנת הפרסום ואת הפרק או העמודים בהם מופיע הרעיון או החומר. אם המקור הוא מאמר והרעיון מופיע בכל המאמר, יש לציין בטקסט רק את שם מחבר/ת המאמר ואת שנת הפרסום. אם הרעיון מופיע רק בעמודים מסוימים במאמר רצוי לאזכר בגוף הטקסט גם את מספרי העמודים.
אם מצטטים מילה במילה, יש להביא את הדברים במרכאות ולאזכר, לצד שם המחבר/ת ושנת הפרסום בגוף הטקסט, גם את מספר העמוד ממנו לקוח הציטוט. ציטוט ארוך יופיע כקטע מוכנס ברווח בודד בלי מרכאות כפולות.
2. אם מקור הרעיון או החומר שמזכירים הוא בהרצאה שניתנה ע"י חבר/ת סגל או ע"י כל אדם אחר יש לאזכר את המקור בגוף הטקסט. אם לכותב אין מידע על התאריך שניתנה ההרצאה, מספיק לאזכר בגוף הטקסט את שם המרצה, שם הקורס והשנה בי ניתנה ההרצאה, או כל מידע אחר הזכור לכותב/ת על המרצה וההרצאה.
3. אם מזכירים רעיון או חומר אמפירי ממקור משני שמצדו מסתמך על מקור אחר- יש לאזכר בגוף הטקסט הן את המקור המשני והן את המקור הראשוני של הרעיון או החומר. אין להשאיר אצל הקורא רושם כאילו הכותב/ת עצמו קרא/ה את המקור הראשוני ומסתמך/ת עליו ישירות. בביבליוגרפיה יופיעו אזכורי שני המקורות במלואם. (אנו מציעים למעט בציטוטים ממקורות משניים).
4. אם הנכם מביאים רעיון של מישהו אחר בשינוי קל, יש לאזכר בגוף הטקסט את הרעיון המקורי ולהסביר את השינוי שהכנסתם בו.
5. בכל מקרה יובא אזכור כל מקור שאוזכר בגוף הטקסט (בין שמדובר במקור כתוב או בהרצאה) גם ביבליוגרפיה שבסוף העבודה.
6. אם הנכם מביאים טבלאות וציורים ממקור אחר, יש לציין את שם המקור.
7. יש להקפיד על איות מדויק של שמות, כולל שמות לועזיים.
חשוב! אין להסתפק באזכור המקורות בביבליוגרפיה הכללית בלבד ויש לאזכר כל מקור ומקור גם במקום המתאים בגוף הטקסט ! שימוש ברעיונות או בחומר של מישהו אחר, ללא אזכור המקור הן במקום המתאים בגוף הטקסט והן בביבליוגרפיה הכללית, יגרור תגובה חמורה עד כדי הגשת תלונה לוועדת המשמעת.
ב. כללי אזכור המקורות
1. כל רעיון , אמירה, ידיעה, חומר אמפירי, ציטוט, טבלה, ציור או כל צורת אזכור הלקוחים ממקור אחר ילוו במראה מקום בגוף העבודה. מראה המקום יבוא בסוגריים ויכלול את שם המשפחה של המחבר, שנת הפרסום והעמוד/ים. המקור המאוזכר במלואו יבוא ברשימה הביבליוגרפית. כך יש לנהוג גם לגבי אזכור המובא בהערות.
2. הכלל הנ"ל חל לגבי כל מקור, בין שמדובר בספר, מאמר, עבודה, עיתון הרצאה וכו'. כאשר דנים ברעיון המצוי במקור מסוים לא על סמך קריאה במקור עצמו (המקור הראשוני), אלא על סמך אזכורו או ציטוטו במקור אחר (מקור משני) המתייחס לרעיון זה, יש לאזכר הן את המקור הראשוני והן את המקור המשני. למשל: "איזנשטדט (1967: פרק 5, כמסוכם על ידי ליסק, 1990 :15) טוען:......". לצורך עניין זה הרצאות דינן כדינו של ספר או של מאמר. אם המקור המשני הוא הרצאה נכתוב כך: "איזנשטדט (1967: פרק 5, כמסוכם בהרצאותיו של הראל, תשנ"א) טוען:.....". ברשימה הביבליוגרפית בסוף העבודה יובא אזכור מלא הן של המקור הראשוני והן של המקור המשני.
4. יש להכניס ציטטה קצרה (משפט אחד) בין מרכאות. ציטטה שאורכה למעלה ממשפט אחד יש לרשום במוכנס (לא בקו השולים של העמוד, אלא פנימה לו), בלא מרכאות. למרות שכל הטקסט נכתב ברווח כפול, הציטוט המוכנס יירשם ברווח בודד.
5. השמטת מילה אחת או יותר מתוך קטע מצוטט יש לציין בשלוש נקודות במקום המילים שהושמטו. לדוגמה: "הסיבה השנייה...מתייחסת למעמד חברתי."
6. הרוצה להוסיף מילים משלו בתוך הציטטה לשם הבהרה יעשה זאת בתוך סוגריים מרובעים ( [ ] ).
7. הדגשת מילה או משפט בציטטה תעשה על ידי מתיחת קו מתחת למילה או למשפט המודגשים, או על ידי הדגשה (bold). על הכותב לציין אם ההדגשה במקור או שזה הדגשה שלו. לאחר הציטטה ייכתב בסוגריים מרובעים: [ההדגשה במקור] או [ההדגשה שלי].
8. מקור שמופיע בלועזית יירשם גם בטקסט בלועזית. ניתן לכתוב את השם בעברית בגוף הטקסט כשמתייחסים לחוקר, וזאת מבלי לציין את פרטי המקור ליד השם, אלא לאחר מכן (לדוגמה: רובין התייחס לזה פעמים רבות במחקריו (1995;1980, Rubin). מאידך ניתן לרשום "Rubin (1995; 1980) התייחס לתופעה מספר פעמים".
9. הציטוט ממקור מהאינטרנט הוא כמו ציטוט של כל מקור אחר. כלומר יש לרשום בגוף הטקסט פרטים המזהים את המחבר (אם הם ידועים) ואת השנה בסוגריים.
כללי הפירוט הביבליוגרפי
לפניכם מידע לגבי כללי ציטוט ורישום רשימות ביבליוגרפיות. הדרישה החשובה ביותר היא עקביות בכללי הציטוט ורישום מדויק של הפריטים כפי שמובא להלן. אנו מוכנים לקבל עבודות שנכתבות בהתאם לכללי הציטוט של כתבי העת המובילים במדעי החברה, כגון ה- American Journal of Sociology, American Journal of SocialPsychology ומגמות. בחלק מכתבי העת יש נטייה לכתוב את שמות המאמרים באותיות קטנות (חוץ מהמילה הראשונה ושמות) וכן להדגיש בקו נטוי את שמות כתבי העת והספרים במקום כתב נטוי. שיטות אלו קבילות עלינו כל עוד, כאמור, הרישום נעשה באופן עקבי ומדויק.
עברית
ספר של מחבר יחיד שם משפחה, שם פרטי, שנת פרסום. שם הספר. מקום ההוצאה: שם ההוצאה. לדוגמה: פרידמן, מנחם. תשל"ח. חברה ודת. ירושלים: יד בן צבי.
ספר של שני מחברים שם המשפחה של המחבר הראשון יירשם לפני השם הפרטי, אך השפ הפרטי של המחבר הנוסף יירשם לפני שם המשפחה. לדוגמה: שוקד, משה ושלמה דשן. תשל"ז. דור התמורה. ירושלים: יד בן צבי.
ספר של שלושה מחברים ויותר שם המשפחה של המחבר הראשון יירשם לפני השם הפרטי, אך השמות הפרטיים של המחברים הנוספים יירשמו לפני שם המשפחה. לדוגמה: יזרעאלי, דפנה, אריאלה פרידמן ורות שריפט. תשמ"ב. נשים במלכוד: על מצב האישה בישראל. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
הערה: כאשר מספר המחברים למעלה משנים אפשר לאזכר בגוף העבודה בקצור, למשל: (יזרעאלי ואחרות, תשמ"ב) במקום (יזרעאלי, פרידמן ושריפט, תשמ"ב). באנגלית רושמים (Izraeli et al.1995). מקראה או אסופת מאמרים שם המשפחה של העורך הראשון, שמו הפרטי, שם פרטי ושם משפחה של העורך/ים הנוסף/ים, עורכים (שנת פרסום). שם המקראה. מקום ההוצאה: שם ההוצאה. לדוגמה: שוקד, משה, עמנואל מרקס ושלמה דשן, עורכים. 1980. פרקים באנתרופולוגיה חברתית. ירושלים ותל אביב: שוקן.
מאמר מתוך מקראה או אסופה שם המשפחה של כותב המאמר הראשון, שמו הפרטי, שם פרטי ושם משפחה של הכותב הנוסף (שנת פרסום). "שם המאמר". עמודי המאמר בתוך שם העורך/ים. שם המקראה/ האסופה. מקום ההוצאה: שם ההוצאה. לדוגמה: ולר, לאונרד ואפרים תבורי. תשל"ב. "דתיותן של אחיות והאוריינטציה שלהן לחולים". עמ' 97-110 בתוך משה בר, יהודה דון ולאונרד ולר (עורכים). בר- אילן- ספר מ.ח. שפירא (ב) רמת- גן: אוניברסיטת בר אילן.
הערה: השמות הפרטיים יירשמו במלואם. שם הספר יבוא בהדגשה, שם מאמר מתוך ספר יבוא במרכאות.
מאמר בכתב עת של מחבר יחיד שם משפחה, שם פרטי, שנת פרסום. "שם המאמר". שם כתב העת מס' הכרך: עמודים. לדוגמה: תבורי, אפרים. 1999. "יהדות מתקדמת, יהדות אחרת: מאבק התנועה הרפורמית להכרה משפטית ולהתקבלות חברתית." גשר 139: 51-39.
מאמר של שני מחברים בר-לב, מרדכי ופרי קדם. 1984. "עדתיות ודתיות של סטודנטים – האם ההשכלה האונברסיטאית מביאה בהכרח לנטישת המסורת הדתית?" מגמות כ"ח: 265-279.
מאמר בעיתון- עם ציון שם המחבר יש לציין את שם המחבר, שם המאמר, שם העיתון, תאריך ועמוד. לדוגמה: רסטון, יהושע. 2002. "פרסטרויקה היום". הארץ 3 לינואר: חלק א, 15.
מאמר בעיתון – בלי ציון שם המחבר אם המאמר בדוגמה למעלה מופיע בעיתון ללא ציון שם המחבר, נציין את המקור בגוף העבודה- "הארץ" (2003: חלק א, 15). בביבליוגרפיה יופיע: הארץ. 2003. "פרסטרויקה היום". 3 לינואר: חלק א, 15.
ציון בפרסום ממשלתי בגוף העבודה נציין את המקור כך: "מספר העולים השנה הוא 230,000 (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2004:לוח ח3)". ובביבליוגרפיה: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 2004. שנתון סטטיסטי לישראל 2004. 54.
אם מציינים מספר פרסומים של אותו הגוף הממשלתי מאותה השנה, נבדיל ביניהם ע"י "א" או "ב" וכו'. לדוגמה: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 1989א. שם הפרסום. מס' הכרך (חוברת). הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 1989ב. שם הפרסום. מס' הכרך (חוברת).
שים/י לב: שם המאמר במרכאות, שם כתב העת או העיתון מודגש.
יש דרכים נוספות לציין מקורות מעיתונות. הדרך הנ"ל מאפשרת לקורא להגיע למאמר הספציפי. בכל מקרה, יש לאמץ שיטה אחת ולהשתמש בה באופן עקבי.
עבודה לתואר שני או שלישי שם משפחה, שם פרטי. שנת פרסום. שם העבודה. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, שם ההוצאה, מקום ההוצאה. לדוגמה: פאר, דרורה. תשנ"ד. עיצוב זהות והגדרה עצמית בתהליכי פרישה מצבא הקבע באמצעות טקסים רשמיים ולא רשמיים. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בר אילן, רמת- גן.
שם משפחה, שם פרטי. שנת פרסום. שם העבודה. עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, שם ההוצאה, מקום ההוצאה.
הערה על תאריכים בעברית: רוב הפרסומים בעברית כוללים תאריך עברי וגם תאריך אנגלי. מטרת ציון השנה היא לאפשר לקורא למצוא את הפרסום. אנחנו ממליצים לציין את התאריך שיאפשר לקורא להצליח במשימתו בדרך הקלה ביותר.
רשימה ביבליוגרפית
תחילה תבוא רשימה עברית לפי א"ב של שמות המחברים ואחר כך הרשימה בלועזית. כאשר מצויים ברשימה מספר פריטים של אותו מחבר, יבואו תחילה הפריטים כמחבר יחיד בסדר עולה של שנת הפרסום ואח"כ הפריטים עם מחברים נוספים. לאחר שם של ספר תופיע נקודה. לאחר שם של כתב עת, לעומת זאת לא תופיע נקודה.
לסיכום מה שנשאר לך הוא להעביר לנו את דרישות העבודה ואת כל החומר הנדרש שיש ברשותך ואנו נערך בהתאם, נבין ונבחן את דרישותיך ונתאים את סגנון הכתיבה הדרוש.  
|
|
|
|
סמינריון >
הנחיות לכתיבת סמינריון |